בני האדם גילו את הזהב עוד בתקופות קדומות מאוד ונראה שמשחר ההיסטוריה ייחסו לו ערך וחשיבות. התנ"ך הוא המקור הראשון שבו זהב מוזכר, לצד מתכות אחרות כמו נחושת וברזל המוזכרות גם כן בתנ"ך. הזהב בתנ"ך גם מוזכר בשמות שונים כמו פז, כתם וחרוץ. כלים שונים בבית המקדש בירושלים היו עשויים זהב ואין צורך בעדות גדולה מזו לחשיבותו של הזהב ביהדות.
הזהב ריתק את האנושות בתקופות קודמות וגרר איתו תופעה מאוד מעניינית – האלכימיה והחיפוש אחר "אבן החכמים", אבן אשר האמינו כי יש כוחה להפוך מתכות זולות לזהב ואף להעניק לאדם חיי נצח. חיפוש זה היה ההשראה לאלכימאים אשר עסקו בתחום אותו ניתן להגדיר כשילוב של כימיה, פיזיקה, רפואה, דת ומיסטיקה. היום שנים רבות אחרי שהעיסוק באלכימיה נזנח ועם הבנה טובה יותר של חוקי הפיזיקה, נראה שדווקא כן ישנה אפשרות תיאורטית של הפקת זהב ממתכות אחרות (כספית). מספר הפרוטונים בגרעין של כספית הוא 80 ואילו מספר הפרוטונים בגרעין של זהב הוא 79. אם ננסה להפשיט את הדברים אז כל שצריך הוא להוציא פרוטון אחד מהכספית ולקבל זהב. נראה שהדבר אפשרי בעזרת מאיץ חלקיקים אך הסתבר שהדבר אינו מעשי, ודרושה כמות אדירה של אנרגיה על מנת לקבל אטומים בודדים של זהב.
היכן מוצאים זהב?
זהב למעשה נמצא בכל מקום בכמויות מזעריות, לאחרונה אנו אפילו שומעים על הפקת זהב ממי הביוב אך אלו הן טכנולוגיות מתקדמות מאוד ולא ברור עדיין עד כמה הן משתלמות מבחינה כלכלית. עיקר חיפושי הזהב בעולם מתמקד בחיפושים אחר מצבורים גדולים אשר בהם ניתן לזקק כמויות גדולות יחסית של זהב בעלויות נמוכות. הזהב נמצא במקומות רבים בטבע ותכונתו הידועה היא משקלו הגדול יחסית. בזכות תכונה זו ניתן למצוא במקרים רבים זהב בערוצי נחלים – המים סוחפים את הזהב ממקומות רחוקים ובסופו של דבר הוא שוקע בקרקעית ערוצי הנחל בצורת גוש זהב גולמי קטן –תחום זה נקרא מציאת זהב מאלוביום (סחף). מבחינה גיאולגית הימצאות זהב מקושרת לקוורץ, היכן שישנו קוורץ מחפשים זהב.
חיפושי זהב נעשים במקרים רבים בערוצי נחלים תוך כדי שימוש באמצעים פשוטים למדי. למעשה מדובר באמצעים כל כך פשוטים עד אשר אנשים פרטיים יוצאים לחיפוש זהב בתור תחביב. אחד הכלים המסורתיים הוא כלי מתכת המזכיר בצורתו מחבת. באמצעות כלי זה אוספים מעט ממשקעי הנהר ומנענעים את מחבת המתכת. בצורה זו הזהב הכבד שוקע וגושי אבן חסרי ערך עולים למעלה. כך לאט לאט בוררים את הזהב מתוך משקעי הבוץ של הנהר. כמובן שישנם אמצעים מתקדמים יותר השואבים כמויות גדולות של מים ובוץ ומסננים אותם, אך העיקרון הוא אותו הדבר. גם גלאי מתכות מסייעים בחיפוש אחר זהב. תעשיית הזהב עושה שימוש בציאניד על מנת להפריד את הזהב מהעפרה עוד מהמאה התשע עשרה. למרות שהציאניד הוא רעיל התהליך נחשב לבטוח יותר מאשר השיטות הישנות אשר עשו שימוש בכספית.
הרבה פעמים כאשר מחפשים זהב נתקלים בפיריט (צורת המינרל של סולפיד הברזל), יש לו מראה מטעה הגורם לרבים לחשוב שמדובר בזהב. עוד בתקופות קדומות הפיריט הטעה את מחפשי הזהב ולכן זכה לכינוי "זהב השוטים"; אנשים חסרי ניסיון בהחלט יכולים להתבלבל בין צבעו של הפיריט לבין צבעו של הזהב. למרבה האירוניה בפיריט דווקא כן יש זהב והיום ישנן שיטות לזיקוק הזהב מתוך הפיריט.
