דאריה אי נור הוא השם שנתנו הפרסים ליהלום כאשר הם הביאו אותו מהודו. פירוש השם בפרסית הוא אוקיינוס האור. מדובר ביהלום עם משקל משוער של 186 קראט. הסיבה שלא ניתן לקבוע את משקלו המדויק היא מכיוון שהוא משובץ באחד מתכשיטי הכתר האירניים. רמת הניקיון המדויקת של היהלום לא אובחנה במעבדה אך ג'ון מלקולם אשר ביקר באירן בראשית המאה התשע עשרה ופגש את השאה, ראה את היהלום ותיאר אותו כאחד הטהורים ביותר שראה. מקובל להניח שמדובר ביהלום בעל סיווג IIa הנקי מחנקן.
מוצאו של יהלום דאריה אי נור היה נושא למחקר בשנות השישים. החוקרים בדקו את הסברה שמוצאו של היהלום הוא מ'יהלום השולחן הגדול' שהוזכר בכתביו של טברנייר, תכשיטן צרפתי שערך 6 מסעות להודו המאה ה 17. החוקרים עימתו את הסברה שיהלום השולחן הגדול שמוצאו בהודו אכן חולק לשניים וממנו יצרו את יהלום דאריה אי-נור ועוד יהלום בשם נור אל עין. ככל הנראה היה זה בעשור הראשון של המאה ה 19.
כאשר טברנייר ביקר בגלוקונדה (הודו) ב 1642 היהלום (יהלום השולחן הגדול) היה בידיים של סוחרים וזו הייתה הפעם היחידה שטברנייר ראה אותו. בביקורו השישי והאחרון בהודו הוא היה אורח של אורגנזב, השליט המוגולי השישי אשר הזמין אותו להתארח אצלו. במהלך תקופת האירוח הוא הוזמן ליום הולדתו של השליט וניצל את ההזדמנות לבחון מקרוב את אוסף תכשיטי המלכות. הוא ראה תכשיטים רבים, ביניהם את כתר הטווס אשר רבים טענו כי היהלום משובץ בו ולכן אין שום ספק שטברנייר לא ראה שוב את יהלום השולחן הגדול.
יתכן שיהלום השולחן הגדול הוחזק באותה התקופה על ידי אביו של אורגנזב, השאה ג'האן במבצר האדום באגרה. שם הוחזק לאחר שבנו הכריז על נבצרות אביו והשתלט על כסאו. כאשר שאה ג'האן נפטר תכשיטיו עברו בירושה לבנו אורגנזב ויתכן שיהלום השולחן הגדול היה ביניהם. אז זוהי נשארה תעלומה במשך 149 שנים עד אשר יהלום השולחן הגדול נראה שוב. היה זה בעת ביקור של הארפורדברידג'ס, דיפלומט בריטי, בעיר שירז (1791). ברידג'ס הוזמן על ידי עלי קאן זאנד אשר שלט על מלכות זאנד (הייתה זו אחת משלוש ההתפצלויות של אירן לאחר ההתנקשות בשאה ב 1747), על מנת להעריך את שווי אוסף התכשיטים שלו. זאנד רצה למכור את התכשיטים שלו על מנת לממן הקמת צבא.
הארפורד אשר בחן את אוסף התכשיטים זיהה מיד את יהלום השולחן הגדול, בדיוק לפי התיאור של טברנייר ב 1642. הדוח של הארפורד היה הפעם האחרונה בה תועד יהלום השולחן הגדול. דוח זה סותר סברה ישנה שהיהלום פוצל בהודו בטרם הוברח לאירן, אך עדיין נסיבות הגעתו של היהלום לאירן נותרו לא ברורות. הסברה בה תומכים רוב ההיסטוריונים היא שהיהלום הוחזק באוצר המוגולי ונלקח בכוח על ידי השאה נאדיר ב 1739. למרות שישנן סברות אחרות, זוהי הדעה הרווחת.
בעקבות המחקר שבוצע בשנות השישים אנו יודעים בוודאות שיהלום השולחן הגדול פוצל לשניים (דאריה אי נור ונור אל עין). היהלום המשיך להתגלגל בין שליטי אירן המושחתים והופיע בטקס ההכתרה של השאה האחרון ב 1967. בסופו של דבר השאה הורד מכיסאו במהפכה האסלאמית של חומייני והיהלום נעלם. היום היהלום נמצא במוזיאון בבנק המרכזי של טהרן.
כתבות נוספות
