יהלומי דמים

כאשר יצא לאקרנים הסרט בכיכובו של מאט דימון "לגעת ביהלום" העולם כולו התוודה לבעיית יהלומי הדמים. אך האמת היא שתעשיית היהלומים מכירה את הבעיה עוד הרבה לפני ועושה הכול על מנת למנוע את הפצתם. בין אם ראיתם או לא ראיתם את הסרט, יוסבר לכם מהם יהלומי דמים עם סקירה היסטורית קלה של שורשי הבעיה ואמצעי המאבק בבעיה (תהליך קימברלי).

הבעיה מתחילה ביבשת אפריקה, מוקד כרייה גדול של יהלומים, אך לצערנו גם מוקד של סכסוכים עקובים מדם בין קבוצות מורדים מזוינות, משטרים מושחתים ודיקטטורים. יהלומי הדמים אשר זכו גם לכינויים שונים אחרים (יהלומי מריבה, יהלומי מלחמה) משמשים למימון פעולות מלחמה וטרור במדינות אלו ומכאן שמם. אך מכאן התמונה הופכת להיות עוד יותר קודרת, לא רק שיהלומי הדמים מממנים פעולות מלחמה אלא כרייתם פוגעת קשה בזכויות האדם הבסיסיות של התושבים המקומיים. לצערנו הרב ישנן מדינות שבהן מתבצעת כריית יהלומים בתנאי עבדות קשים במיוחד המשלבים עבודת פרך קשה, תנאי מחייה והיגיינה ירודים והתעללויות של ממש בעובדים עד כדי מוות.

אנגולה, הסובלת ממלחמה וחוסר יציבות פוליטית, עוד משנות השבעים, נחשבת למקום הקונפליקט הראשון בו התחילה התופעה. זה התחיל ב 1975 כאשר אנגולה שהייתה עד אז מושבה של פורטוגל קיבלה את עצמאותה. מאותו הרגע החלה מלחמת אזרחים שנמשכה 27 שנים וזוועות רבות התרחשו במדינה. אך אנגולה היא לא היחידה, גם הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו נקלעה למלחמת אזרחים מ 1997-2006, מלחמה בה התערבו גם המדינות השכנות אשר גילו עניין ביהלומים ושאר המחצבים של קונגו. במהלך המלחמה הועסקו רבים, בתנאי עבדות, בכריית יהלומים, הן על ידי הממשלה והן על ידי המורדים. ולא רק יהלומי דמים נכרו תוך כדי רמיסת זכויות האדם, גם מינרלים יקרים אחרים. ועוד מדינות נוספות נכנסו לרשימה המפוקפקת של יהלומי דמים כמו ליבריה, סיירה ליאון, חוף השנהב וזימבבואה.

תעשיית היהלומים לא נותרה אדישה אל מול העדויות הקשות שמגיעות מאזורים אלו ונקטה בצעדים רבים על מנת לבודד ולהחרים סחר ביהלומים אלו ובראש ובראשונה יישמה את תהליך קימברלי אשר גובש על ידי האו"ם. לקראת סוף שנות התשעים יצאו דוחות שונים המדברים על הקשר בין יהלומים לבין אזורי קונפליקט באפריקה והפגיעה בזכויות האדם. האו"ם, מוטרד מתמונת המצב העגומה החל לגלגל את יוזמת קימברלי וזכה לתמיכה של ארגוני תעשיית היהלומים הבינלאומיים. היוזמה גובשה בשנים 2002-2004; המטרה של תהליך קימברלי היא ליצור תהליך שקוף בשרשרת הסחר של היהלומים על מנת להבטיח שאין מקורם באזורי קונפליקט, להחרים ולבודד את המדינות בהן כורים יהלומי דמים.

במסגרת התהליך הוחלט על תעודת קימברלי, תעודה המעידה על מקורו החוקי של היהלום ומבטיחה כי אין זה יהלום דמים. כמובן שעל מנת לאפשר הנפקת תעודת קימברלי אותנטית היה צורך בשיתוף פעולה בינלאומי ענק בו היו שותפות מדינות רבות אשר נאלצו לבצע שינוי חקיקה, ארגונים בינלאומיים ותעשיית היהלומים. כמו כן היה צורך בהקמת מוסדות שונים לפיקוח על התהליך. במסגרת תהליך קימברלי חל איסור על החברים בו לעסוק בסחר עם מי שאינו חבר באמנה. בהחלט ישנם מקרים, במדינות רבות בעולם החברות באמנה, בה אנשים חברות וסוחרים סולקו מארגון הסחר ביהלומים בשל מעורבותם בסחר ביהלומי דמים.

 

גלריה

כתבות נוספות

More Articles
אבן (stone) – יהלום אש (fire) – משחק אור באבן הנגרם כתוצאה משבירת האור הלבן
שמו של השליט המוגולי אקבר שאה (1556-1605) חרוט על יהלום זה ומכאן שמו. ככל הנראה
יהלום הסנסי היא יהלום בצבע צהוב ובמשקל של 55.23 קראט. יש הטוענים שזוהי האבן הראשונה
היהלום נקרא על שמו של הדוכס ג'וזף (1872-1962), נסיך הונגריה ובוהמיה, אשר החזיק ביהלום. מדובר
סגירת תפריט
Cart Item Removed. Undo
  • No products in the cart.
×

עגלת קניות